עיצוב קיר - עשו זאת בעצמיכם

מעשה בעץ התלאים שלי:

כך הפכתי עוד קיר ריק ומשעמם בסטודיו לפינה מדליקה שכיף לצלם בה צילומי הריון, צילומי תינוקות.

השעה שבע בבוקר, כולם ישנים עדיין.                        
במקרה שלי זו הזדמנות פז להגשים חלום ליילי. אני יודעת שלכל אחד יש את החלומות שלו, אבל במקרה שלי הפנטזיות קשורות לעצים, גזעים ואינסוף ענפים שמסתעפים לכל עבר. כנראה שיש סיבה לכך - ככה גם הראש שלי עובד- מורכב, אינסופי, מה שמצד אחד מקשה, אך מצד שני עוזר בחשיבה אומנותית ויצירתית.

לקחתי איתי את שיזף שלי, בימים ההם בת שלוש, הלא היא יד ימיני, ויצאנו לשכונה, אוירת שבת עטפה אותנו, שנינו מפוג'מות עדיין, מחטטות ידינו בין סבך ענפים, מחפשות חלקים מעניינים, דקורטיביים.   במלאכת הכנת העץ התחלנו מיד כשבידינו החומרים הבאים:

ענפים
כפתורים
מספריים
דבק  E6000
עיפרון ומחק לשירטוט
נייר צלוטייפ
מכחול
צבע לצביעה על קיר (אפשר אפילו צבעי בד)
חרוזים גדולים (ממשחקי ילדים)
וכמובן שאריות בדים צבעוניים.


בתחילה עשיתי שירטוט גס של העץ שברצוני למלא והתחלתי לצבוע את הגזע.                   
בשלב הבא הדבקתי הדבקה חלשה עם נייר דבק את הענפים בתלת מיימד ומהם עברתי להדבקת הבדים שחתכתי תוך כדי בערך לפי הצורה אליה כיוונתי. את פירות העץ יצרתי מהכפתורים והחרוזים אותם השחלתי על חלקים מהענפים הוסיפו תלת מיימדיות לתמונה הכללית.

אין טוב ממראה עיניים - ככה זה נראה בשלבי העבודה...

וככה זה נראה בשלב הסופי, ובשילוב עם אביזרים נלוים ססגוניים ניתן להעשיר את הסט כמובן.

כך הפכתי עוד קיר ריק ומשעמם בסטודיו לפינה מדליקה שכיף לצלם בה צילומי הריון, צילומי תינוקות.

בידול אומנותי ע"י יצירת סטיילינג מקורי לצילומים

ישנם אינסוף צלמים, צלמות, הטובים מבינהם הם בעלי היכולת ליצור לעצמם בידול אומנותי כלשהו, בין אם זה בא לידי ביטוי בבחירת הזויות המיוחדות, בתאורה, או בסטיילינג, בהעמדה, בפשטות או דווקא בעומס.

אחד הדברים שחשוב לי להביא לידי ביטוי בצילומי הם החומרים והטקסטורות בהם אני עושה שימוש. במילים אחרות אני מתכוונת לרקעים ולאביזרים. משתדלת ליצור אותם במו ידיי. לא להסתפק במוצר מוכן, תמיד לשדרג. תמיד לשפץ או להוסיף את נקודת המבט שלי. ובכך אני מבטיחה לעצמי להשאר תמיד מקורית ורעננה.

עכשיו ניתן להבין איך צילום וhome styling  הם למעשה חלק בלתי נפרד מהחוויה שלי לפחות.

פעילות עם הילדים - הכנת מנדלה - גיבוש משפחתי ופיתוח הסבלנות תוך כדי ים של צבע וכיף

 אחת הפעילויות הכי מגבשות שיש, התיישבנו במעגל סביב הקרטון הלבן שמצאנו בבית וחיכינו בציפיה רבה כל אחד לתורו, הכנו צבעים ומכחולים, מקלות ארטיק צבעוניים שניתן לרכוש בחנויות היצירה ופרח אחד שהתפרק מאחת הסיכות שיער של שילת הקטנה וכל אחד בתורו בחר בצבע והתחיל לצייר את המנדלה.

הפעילות היתה שמחה צבעונית ומגבשת. מעבר לכך איפשרה לכל אחד מבני הבית להתבטא ביצירתיות שלו, היא עודדה סבלנות כי כל אחד בתורו. והבנה שאפשר ליצור משהו בשיתוף פעולה פורה.

והכי חשוב שהיא מתאימה גם לימי הקיץ החמים כי היא נעשתה בביתינו תחת המזגן.

נסו גם אתם וספרו לי איך היה...

שבוע נפלא - קרן ליברמן - סטודיו יצירה מהבטן.

www.mehabeten.com

הטיפ שלי - איך לצאת מהאיזור הבטוח של חיינו?

כל אחד מאיתנו יודע לזהות מיד מהו האיזור הזה בחייו. זה שנותן לו את תחושת הביטחון, בו הוא שולט הכי טוב. ואיתו יכול לחיות בשקט נפשי, למצוא את השיגרה שבו ולנוח באופן מסויים.
האיזור הבטוח הוא חיוני אך יכול גם להיות מלכודת דבש. למה? כי הוא קל, זמין ומזמין להשאר בו.
מי שלא מפחד להתפתח, להתקדם, לחקור ולנסות מרגיש מיד מתי זה מתחיל להיות לוחץ ופחות נעים להמשיך לחיות בו ומיד מתמלא בצורך עז לעשות משהו שימריץ את הדם בגוף. להכנס להרפתקאה חדשה, לצעוד בשבילים רעננים ולהגיע למקומות פחות בטוחים.
למה זה כל כך חשוב בעיניי? כי משם מגיעים הרעיונות. משם מגיעים גם הכוחות והפנטזיות. משם נוכל לקבל את החשק לפעול ולחדש.
ומדוע רובינו מתקשים לעשות זאת?

כי את חלקינו זה יכול לערער לצעוד אל הפחות מוכר.
ואם נתרגם את זה כלכלית אז הפחד נובע מכך שבאופן מסויים זה ינגוס לנו ברווחים. כי נצטרך להקריב זמן שמתוגמל באופן רווחי יותר.
אז איך מזפזפים בין האיזור הבטוח של חיינו לאיזור החדש והפחות מוכר?

אני למשל מגדירה לעצמי מראש כל תקופה מסויימת זמן כזה ובתוכו אני מנסה לחדש לי ולכם. הזמן הזה הוא תלוי הצורך שלי שמשתנה בהתאם לתקופה. הזמן הזה הוא למעשה הזמן שהופך את העבודה שלי לכייפית יותר כי בזכותו אני מתחברת יותר ללב שלי ולחלומות שלי.

יש תקופות שאני מרגישה את הצורך הזה לגלות ולצעוד בדרכים חדשות יותר ולנסות דברים שלא העזתי. זה יכול להיות בכל תחום שמגרד לי בורידים להגשים - אם בצילום, ביצירה, בקו המחשבה, באימהות שלי, ואפילו בעצם הרעיון לפתוח את הבלוג הזה ולשתף.
אני תמיד זוכרת שבשביל זה אצטרך להקריב קצת מהשכר וקצת מהזמן שלי. אבל בחישוב מהיר מיד אפשר להבין שהירידה הזו ברווחיות או ביעילות היא בעיקר לצורך עליה. 

אם גם את מתלבטת איך לצאת מהאיזור הבטוח שלך אשמח לנסות ולעזור לך. זה לא חייב להיות בעבודה, זה יכול להיות אפילו בסביבה הבייתית שלך עם הילדים והמשפחה.

כתבי לי

קרן ליברמן – סטודיו יצירה מהבטן.

דוגמא קטנהוספציפית היא היציאה אל מחוץ למרחב המוגן שלי שהוא הסטודיו, והיציאה לצלם בטבע. שבכל פעם נראה ומרגיש אחרת, כי התאורה משתנה ואין לי שליטה עליה, כי חם או קר, כי האתמול לא משקף את המחר בטבע שמשנה את גווניו, כי הוא יותר הרפתקני, כי לא כל האביזרים פרושים לרגלי וכי...... וכי... וכי....

אבל הנה, יצאתי אליו במלוא הדרו בשיא הקיץ, אבל מצוידת באבטיח, אומנם בשעות הפחות חמות וקשות וזו התוצאה:

בואו נדבר על כנות

   בואו נדבר על כנות  

 

כשפתחתי את סטודיו יצירה מהבטן לפני 6 וחצי שנים כל הסובבים אותי פתחו זוג עיניים ותהו מה פשר ההחלטה. "למה דווקא סטודיו לצילום משפחות? מי יבוא אליך? מי יחשף? זה לא הולך כאן רק במרכז ככה הם אמרו... ואיך תתפרנסי?" ...
מודה. זה הלחיץ במידה מסויימת אבל יחד עם זאת ניסיתי לעשות mute לרחשי הסביבה וללכת עם האמונה שלי ולהוכיח לעצמי שכשיש אמונה שכשיש אג'נדה שכשיש תשוקה וכשיש מישהו אחד שהאמין בי והוא בעלי אין סיבה לחרדה.
אז רעבה ללחם לא נשארתי אבל גם לא רדפתי אחרי הכסף. רדפתי אחרי הלב.
וזה הקו שמנחה אותי כל חיי. בלעדיו היה לי משעמם. בלעדיו היה לי רק שחור ולבן והיום יש לי מלא צבעים ואינסוף גוונים. גם כשאני חושבת מה כבר אפשר עוד להמציא מהר מאוד אני מבינה כמה יש לי עוד להגשים וכמה מסלולים חדשים שעדיין לא צעדתי בהם ניצבים לפני ומפתים אותי ללכת בתוכם ומחוצה להם.
האמנתי בעצמי והייתי מוכנה להקריב הרבה בשביל זה.  ואולי זה נשמע קלישאה  את החיים שלנו אנחנו חיים רק פעם אחת ולכן חשוב שהפעם הזו תהיה הכי מוצלחת שיש.
ואם הייתי מקשיבה רק לכסף אז לא הייתי מוציאה כל כך הרבה.  כלאמר- לא הייתי מעשירה את עצמי בידע כי הוא עולה הרבה כסף, לא הייתי קונה אביזרים חומרים וציוד - כדי לחסוך, לא הייתי מפרידה בין הבית לסטודיו כדי לא לשלם משכנתא כפולה, אלא הייתי מסתפקת במשהו צנוע יותר או נישארת לגור בסטודיו. ובטח לא הייתי מביאה 3 ילדים, הייתי מסתפקת באחד שניים.

אז כן כן, יש מלחמה לפעמים בין השכל ללב וגם זה חשוב. אבל  לרב הוא יוצא כשידו על העליונה. כי הוא זה שגורם לי לצחוק, לאהוב, לשנוא, לחייך, לקום בבוקר, ולעשות את הכי הכי טוב בשבילי ובשבילכם.

שלכם קרן ליברמן - סטודיו יצירה מהבטן.

עיצוב חדר ילדים - פרק א'

החדר של שיזף:

איך מעצבים חדר לבנות? עם חשיבה על העתיד לבוא...

עיצוב החדר התחיל אצלי בשלב השאלות:

כאשר שתי השאלות המנחות שלי היו:

1.  מה התקציב העומד לרשותי?

2.  עד כמה מתחשק לי להשקיע?

3.  אילו רהיטים עומדים לרשותי? ואיזה מצעים?

בכל תשובה שלא אבחר זכרתי מילה פשוטה שמנחה אותי תמיד והיא:

צ - ב - ע

גם אם אין לי חשק להתעסק עם טקסטורות מסובכות אז שילוב צבעים נקיים הוא פתרון קל ומהיר לחסכנים או לעצלנים שביניינו. ומיד בשלב הראשון ננסה להרכיב את הפלטה הצבעונית שלנו ולהצמד אליה לאורך כל הדרך.

 פלטה צבעונית  :

בפלטה הצבעונית שלי לרב תוכלו למצוא גוונים חומים, השחור די ניכחד אצלי, ולא רק בהקשר של ילדים. החום הוא הרבה יותר מעודן ולכן נעים יותר לעין ומשתלב כמעט עם כל צבע שנבחר. כמובן שזוהי נקודת ההתחלה שלי שתנחה אותי באילו גוונים להמשיך ולצבוע את החדר.

הבחירה בצבעים שלא ימאסו חשובה בהחלט, מכיוון שזהו חדר הילדים חדר המשחקים וחשוב שיהיו בו אנרגיות טובות, לא שקטות מידיי אך גם לא סוערות מידיי.  חשוב שהצבעים לא יעיקו ולא ימאסו מהר מידיי.

- בחרתי לחלק את החדר ל-3 גוונים עיקריים כאשר החלוקה היא של שליש ושני שליש (הרבה יותר נעים לעין משר חלוקה של חצי חצי). החלוקה הזו גם מתאימה בדיוק לקווים בהם מסתיימים המיטה והשידה ובכך ממשיכים את החיתוך בעין ולא יוצרים עוד בלגאן.

כאשר בחרתי את המצעים חיפשתי שתהייה עליהן דוגמא לא מחייבת. כעת עליי להמשיך את הדוגמא גם על הקיר, אוכל לבחור בחזרתיות על אותה דוגמא או שמה להפתיע ולהמשיך את הרעיון. כמובן בשחרתי באופציה השנייה, והפתעתי...

רהיטים:

מאחר שהחלטתי לקנות את הרהיטים לחדר ביד 2 דאגתי שהם יהיו בצבע נייטראלי אחיד ורגוע – שמנת. ושיוכלו להתאים גם אם בעתיד יגור בחדר הזה תינוק זכר. 

מצעים:

בשלב הבא פשפשתי בחנויות על מנת לחפש מצעים שיעשו לי ואוווו, ומצאתי מצעים בגוונים של חום, שמנת וורוד עתיק. (המשקיענים שביניינו יוכלו כמובן לתפור לבד ולהתפרע, אבל בשלב הזה החלטתי למצוא מן המוכן.)   כמובן שחשוב לחפש סט לא רק של מצעים אלא גם של וילון, מגן ראש, ריפוד לשידת החתלה, שק חיתולים וכל מה שאפשר כדי להשלים את התמונה.                                                    

טקסטורת המצעים שבחרתי לחדר

                                   
טקסטורה וציור על הקיר - שלבי עבודה:

התחלתי לחשוב איזו דמות יכולה להתאים לגוונים של החום, ורוד עתיק ושמנת? לא רציתי שזה יהייה משהו קיטשי מידיי, או ילדותי מידיי, גם לא משהו שנמאס מהר או מחייב דוגמת קיטי, נסיכות, פיות או מיקי מאוסים למינהם... והגעתי למסקנה שכיבשה יכולה להיות מושלמת, מה גם שאם הבת שלי לא תצליח להרדם אוכל לאמר לה לספור את הכבשים שעל הקיר  ולהשמיע לה את השירים של הכבש השישה עשר, וככה סגרתי את המעגל.

אבל איך לעזאזל מוצאים כיבשה יפה?

נכנסתי לאחד האתרים שבהם ניתן למצוא סטוקים שלמים של כל מילה שתרצו, 

דוגמת:     www.imagebank.com 

.

ומצאתי כמה דוגמאות העונות לדרישות. יהיו כאלו שיסתפקו בלהוריד את הדמות, להדפיס אותה במדפסת איכותית בחנויות צילום או בחנויות דפוס ופשוט לגזור ולהדביק (כמו מדבקות ויניל שקונים היום), והמשקיענים שיש להן מעט נסיון בתוכנות מחשב גרפיות יוכלו לשכלל את הכיבשה ולהעניק לה נופח אישי יותר. וכך עשיתי. החשוב הוא כמובן לשמור על הגוונים של הפלטה שלנו.

בשלב הבא נוכל ממש להכין איתן מעין חותמות או שנוכל להעתיק אותן עם נייר קופי על הקיר ולאחר מכן לצבוע. מה שלא מצריך מאיתנו להיות אומנים גדולים אלא פשוט לבצע. וכך עשיתי... קניתי צבעים לציור על עץ, בחנות של אילן מעידן לאומן (תוכלו למצוא בכל חנות יצירה) וזו התוצאה:

חדר הילדים של שיזף

בשלב הבא דאגתי ללכת לשוק ולהוסיף שטיח שישלים את הסט.

ואפילו מצאתי מעמד לבגדים מעץ בצורת כבשים, בגוונים שרציתי בחנות - עץ מלא - (חנות מדהימה(.

אני כמי שמכורה לסטים, שהכל יהייה תואם החלטתי באותה נשימה גם להכין מובייל מכבשים.

אבל כמו שאומרים פרה פרה או במיקרה שלנו - כיבשה כיבשה...

ועל זה בפוסט הבא...

* כעת ריכזתי עבורכם כמה לינקים לאתרים בהם תוכלו להזמין מדבקות לציורי קיר עבור חדרי ילדים או בכלל.

http://www.look.co.il/look-C51.aspx 

והנה אתר בו אפילו תוכלו להתאים את הבדים לטפטים:

http://www.tapetim.co.il/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%99-%D7%98%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D