יום רביעי, 15 ביולי 2015

חופשה קצת אחרת - חצי האי פליון עם הילדים


 התאריך: 21.6.2015 - 1.7.2015
היעד: חצי האי פליון
המשתתפים: שיזף, יובל תמיר, צביקה ואני.
 3 שנים חיכיתי בסבלנות לפיסת חופש שתמשך יותר משלושה ימים, אולי אפשר בעצם לקרוא לזה ניתוק.
חיפשנו אחר יעד לא מרוחק מידיי, אך גם לא המוני, משהו שיתאים גם לידים וישלב בתוכו פיסות של שמש עם ים, פיסות של טבע ומים זורמים, מסעדות טובות ואוירה רגועה.
היעד הנבחר: חצי האי פליון (שייך ליוון)
כשאני מרכיבה טיול אני אוהבת לשלב בו גם את החופש וגם את הטיולים, את המקומות הפחות מתויירים לצד השווקים הומי האדם, מהם חוזרים עם שקיות מלאות בדברים טובים.

סבירות גבוהה שמי שקורא את השורות הללו לא נתקל בשם "חצי האי פליון", אך מי שראה את הסרט Mamma Mia בכיכובה של מריל סטריפ (זהו מחזמר המבוסס על שירי להקת אבא) צפה בנופי המקום. הסרט צולם בפיסת החוף של "דמוכארי" - אביא לפניכם הצצה אל המקום.













אבא צביקה לא ויתר על סאפ עם הילדים, והילדים לא ויתרו על סאפ עם אבא לראשונה.






כשיוצאים לטייל עם ילדים במיוחד מפונקים כמו שלנו חשוב להצטייד בעגלה עליה נוכל להעמיס את הילדים כנרצה לטייל בשווקים או במדרחובים למינהם, בחנויות שיתישו אותם, וכשנרצה לטייל בטבע נקח את רגליהם נעולות נעליי הספורט ונתחיל לטפס. ככה למשל מצאנו לנו 2 מסלולי טבע מקסימים ביופיים שהכילו המון מים. הופתענו לגלות כמה הילדים שיתפו פעולה.
אולי נראה שהילדים שלי אוהבים להצטלם, אבל בפועל זה ממש לא ככה.


בין פורטריה למיקריניצה











איך אפשר לגרום לילדים לשתף פעולה בצילומים?
1. לא לבקש מהם לעמוד באופן סטטי מול המצלמה ולחייך
2. לתפוש אותם בטבעי שלהם, בטיפוס, בריקוד, בהליכה, בהתבוננות, פשוט לשלוף את המצלמה ולחכות בסבלנות לרגע. וכשמגיע הרגע פשוט להתחיל לספר להם משהו ואז לצלם.
3. טכניקה נוספת היא להפוך להם את האביזרים של הטבע למשחק ותוך כדי לצלם. כל אבן דרך כל ענף קן, חתיכות דשא או עלים ואף דברים נוספים יכולים להוות משחק

כאן למשל מצאנו חוף בו היו סירות מגניבות, הצעתי לילדים לטפס, אילתרנו משוטים, חבל ממה שהיה שם והתחלתי לבקש מהם שיניעו את הסירה, תוך כדי אני מצלמת תמונה ועוד תמונה ומפעילה אותם.

                                  
גם האוכל יכול לשמש כאביזר כייפי למשחק, במקרה זה הפסטה שימשה אותנו מהיימנה

                                 

שיזף החליטה שהיא סלוואדור דאלי



אין כמו הצזיקי של יוון, הבטחתי להכין לציקי שלי צזיקי כשנחזור



כמה כיף להשתעשע קצת, ככה נראינו מבעד לכוסות הבירה...




ואם אנחנו בענייני אוכל אז איך אפשר מבלי להזכיר את עונת תהדובדבנים המתוקים שרק חיכו בכל פינה שנאכל מהם? התרגלנו לקום בכל בוקר כשהם כמעט בתוך הפה שלנו, ממש במרפסת הצימר


                             

את מקומות הלינה בחצי האי פליון ניתן כמובן לתאם כבר מהארץ, בטיול שלנו שכרנו רכב ונדדנו ממקום למקום, הדרכים בפליון מפותלות, ותחבורה ציבורית לא הכי נגישה, הפעם בניגוד לטיולים קודמים שלנו החלטנו לסגור את מקומות הלינה כבר מהארץ. אתר מומלץ לצורך כך הוא: www.booking.com
אני תמיד בעד לסגור במקום עצמו לאחר שרואים את הנוף ואת החדר ויש מגוון מספיק גדול אבל כשנוסעים עם ילדים התמונה קצת יכולה להפוך למסורבלת יותר.

                                 











               
                                 

 מכיוון שאנחנו לא תרים אחרי "אטרקציות" לילדים ומאמינים שהמקומות מספיק אטרקטיביים עבורם
החלטנו לגוון להם קצת את הנסיעה ברכבת קיטור
הרכבת יצאה מאנא לכוניה והגיעה למיליאס
במקרה נפלנו על יום גשום, מה שהפך את הנסיעה לאטרקטיבית יותר







 כמה סטייל... ככה מוגש הקפה, בסגנון טורקי בדמוכארי. בהחלט עושה חשק לסט כזה בבית, אפילו לי בתור אחת שלא שותה קפה.


 שניה לפני שעוזבים את דרום פליון, את מילינה - בעלת החופים השקטים סופגים קצת את השקיעה כי זה תמיד מרגיע




עוד חוף מקסים וצלול ששרצנו בו נקרא מילופוטמוס, חוף סלעי






החופים בחצי האי פליון (לפחות אלו שאנחנו ביקרנו בהם) מכוסים אבנים קטנות עד גדולות, אך יפייפיות
החלטנו שאנחנו אוספות כמה אבנים כדי לעטר ולקשט אותן, הכי כיף זה ליצור בטבע ומהטבע.
הכינותי מראש ערכת צבעים ומכחולים לטיול כי ידעתי שביתי שיזף רק מחכה לרגע בו נוכל לצייר יחד.



                                 








ככה השתעשענו לנו, המטרה היתה להכין מזכרות מהטיול ולהפוך אותן מתנה לשילתוש שנישארה בבית, לכן על כל אבן רשמנו את שמה בצירוף הקדשה קטנה מאחורה.
למשימה רתמנו גם את יובל החמוד שהשתעשע בצבעי הגואש

אחד המנהגים המשפחתיים והסנטימנטאליים שלנו הוא לשלוח גלויה לארץ לכל אחד מההורים והפעם גם לשילת שנישארה בארץ, זוהי הגלויה שקיבלה שילת (כמובן אחרי שבוע שכבר חזרנו לארץ).


על מנת לגוון קצת את הטיול החלטנו שלא להחמיץ את הפלא הזה - המקדשים התלויים במטאורה.
זו אומנם לא הייתה נקודה "בדרך", היינו צריכים לנסוע 5 שעות על מנת להגיע ליעד. אבל שווה בהחלט. בילינו שם 2 לילות.





וזה הנוף ממלונינו בקסטראקי שהשקיף עם מטאורה
                          


טיול רגלי באיזור


יעד אחרון הוא יעד מתוייר יותר - אתונה -
קצת שווקים , קניות, אקרופוליס, והביתה.
ספגנו את ההפגנות על רקע המשבר שפקד את יוון. למעשה נכחנו באותו יום בהיסטוריה, הרחובות היו הומי אדם ואלפי מפגינים שהפגינו כנגד כך שיוציאו אותם מהאיחוד האירופי.
 אוכלים קצת תירס מתוק ברחובות





                  לילה אחרון ...
והנה אנחנו מלאים בתיקים ומזוודות




 וככה חזרנו... מוחייכים בלב ובנשמה, מתרגשים לראות את שילתי שנשארה עם סבא וסבתא בבית...



3 תגובות:

  1. נשמע מדהים , אנו נוסעים לשם באוגוסט , תוכלי להגיד לי מה שם המלון ?

    השבמחק
  2. נשמע מדהים , אנו נוסעים לשם באוגוסט , תוכלי להגיד לי מה שם המלון ?

    השבמחק